מגן שמשון בע"מ נ' לוי

פסק דין

לפני תובענה שיטרית בין צדדים שאינם צדדים קרובים. המחלוקת נסובה סביב המחאה ע"ס 5,000 ש"ח שזמן פרעונה ביום 6.2.06, ולאחר שחוללה והגיעה לידיה של התובעת הוגשה לביצוע בתיק הוצל"פ 02-45751-11-6.

1.התובעת עוסקת בניכיון שיקים (סע' 4 לתצהירו של מר נברו, נציג התובעת וכן עדותו לפניי היום בעמ' 7 ש' 14-15), והיא קיבלה את ההמחאה נשוא תובענה זו מאדם בשם רחמים לוי (שם).

לא ברור כיצד הגיעה ההמחאה לאותו מר לוי, אך ידוע ומוסכם, כי ההמחאה הגיעה לתובעת לאחר שחוללה וחזרה בחוסר פירעון (וראו: הצהרת מר נברו בדיון מיום 24.12.12 בעמ' 1 ש' 19-20, סע' 5 לתצהירו, אישורו בדיון היום בעמ' 7 ש' 8-9).

2.הנתבעת היא מושכת ההמחאה, ולטענתה, אודותיה אין חולק, ההמחאה נמסרה לנפרע הרשום בה, מר עובדיה רובינוב (להלן – "רובינוב"), שהינו בעל חנות המכולת השכונתית במקום מגוריה בעיר באר שבע. ההמחאה נמסרה ע"ח חוב שצברה במכולת. עוד אין חולק, כי החוב שולם במלואו לרובינוב.

3.ביום 22.5.13 התקיימה לפניי ישיבה מקדמית בתיק זה, ומשסירבה התובעת לחזור בה מתביעתה, נקבע התיק לשמיעה ביום 3.3.14. במועד זה לא התייצבה הנתבעת, וניתן פסק דין המקבל את התביעה.

מבקשה שהגישה הנתבעת לאחר מתן פסק הדין הסתבר, כי אי ההתייצבות מקורה בטעות של הנתבעת. על כן, ונוכח טענות ההגנה של הנתבעת, בוטל פסק הדין והתיק נקבע לשמיעה נוספת של העדים להיום.

לישיבת היום התייצבו מר נברו מטעמה של התובעת, הנתבעת ובעלה. מר רובינוב לא התייצב, ומבדיקה שערכתי בתיק האלקטרוני הסתבר, כי חרף האמור בהחלטתי מיום 30.3.14, העד לא זומן, ככל הנראה מפאת טעות.

4.לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים ועדויותיהם, ועיינתי במסמכים שהוגשו, אף בפרוטוקולים של הדיונים שהתקיימו, נחה דעתי, כי דין תביעתה של התובעת דחייה.

5.ההמחאה סחירה

5.1ההמחאה המקורית הוצגה לפני בישיבה המקדמית מיום 22.5.13, וכפי שתועד בפרוטוקול אותו דיון ליד שם הנפרע רשומות המילים 'שלמו ל', כאשר המילה 'לפקודת' אינה מודפסת ולא הוספה בכתב יד (עמ' 3 ש' 10-11).

5.2יחד עם זאת, אין בהמחאה כל כיתוב אחר, המלמד על איסור להעבירה או על כוונה שההמחאה לא תהא עבירה (וראו: סע' 7 (א) לפקודת השטרות [נוסח חדש]).

5.3המסקנה היא כי ההמחאה אמנם סחירה, והתובעת רשאית הייתה לקבלה לידיה.

6.ההמחאה נפרעה

6.1יחד עם זאת, התובעת אישרה, כי קיבלה את ההמחאה לאחר שזו כבר חוללה וחזרה בחוסר פרעון.

6.2סע' 35(ה) לפקודת השטרות קובע -

"שטר שלא עבר זמנו וחולל, כל הנוטל אותו בידיעה שחולל נוטלו בכפוף לכל פגם שבזכות קנין שהיה בו בשעת חילול, אבל שום דבר האמור בסעיף קטן זה לא יפגע בזכויותיו של אוחז כשורה".

6.3סע' 35(א) לפקודת השטרות קובע -

"שטר שהוא סחיר בתחילתו מוסיף להיות סחיר, עד אם הוסב היסב מגביל או אם נפקע על ידי פרעון או בדרך אחרת".

6.4הנתבעת טענה כי ההמחאה נפקעה ע"י פרעון – כי היא שילמה תמורתה לרובינוב.